הילד הרע והילד הטוב...שוכנים יחדיו בכל אחד מאיתנו 

ה"ילד הרע" וה"ילד הטוב" שמצאו משכן בתוכנו.

לאה גולדברג כתבה את השיר : "הילד הרע"

..."הייתי אתמול בבית הדודה

אמרתי: "שלום" ואמרתי: "תודה",

אמרתי: "סליחה" ו"בבקשה",

שאלתי מיד: "זה מותר?" "את מרשה?"

ואינני יודע כיצד זה קרה –

לפתע נכנס בי הילד הרע

ואמרתי "את טיפשה!"

זה ה"ילד הרע" שקיים בכל אחד מאיתנו בני האדם. בתוכנו שוכן אדם נוסף והוא ה"ילד הטוב".

בין שני הילדים הללו ששוכנים בכפיפה אחת בתוכנו, קיים מאבק תמידי מי ייתן ביטוי לעצמו ביתר שאת, ה"ילד הרע" או ה"ילד הטוב". בכולנו בילדים שלנו יש מאבק תמידי בין התדמית שלנו כלפי חוץ, לבין הדחפים הפנימיים שלנו. לפעמים הוא מתפרץ....הילד הרע  נענה לדחפים הפנימיים  שלנו, הוא מתפרץ מהלא נודע והלא מודע שקיים בנו, הוא פורץ מתוך התסכול מתוך האגו שלנו. וכמובן כנגד כל חוקי ההתנהגות החברתית שלנו.

כך קורה לילדים שלנו ש"פתיל ההשהיה" שלהם קצר...וכך קורה גם לנו המבוגרים, רגעים מתחשק לנו לקלל ולצעוק ולגדף כשמרגיזים אותנו. יש רגעים לכל אחד מאיתנו שבו אנו "מאבדים" שליטה , המאבק בין הדחפים לבין הדרישה ל"מוסכמות" החברתיות מתגבר ולא פעם ה"ילד הרע" שבנו גובר על ה"ילד הטוב".

ילדים מתקשים לקבל את העובדה שיש בהם (כמו בנו המבוגרים) שני ילדים ה"ילד הרע" וה"ילד הטוב". קשה להם לראות את ה"ילד הרע" שבתוכם. טבעי הדבר והמתסכל ביותר הוא שתחושה זו לא עוברת אף פעם, היא קיימת בתוכנו אף בהיותינו מבוגרים.

ומכאן גם באה ההכחשה "שזה לא אני..." " אני לא יודע למה זה קרה לי ..." .

כאן אנו ההורים מתחילים להיכנס לתמונה....אנו מנסים לשנות ולחנך את הילד שלנו, להראות לא את הילד הרע שבו!.

ואמא הסמיקה מאד ואמרה:

"גד תתבייש !! זה איום ונורא!"

ואבא אמר: "באמת זה לא צחוק!

תלמיד כיתה א' נוהג כתינוק!"

איך אסביר להם שזה לא אני?

זה הילד הרע, שנכנס לי בפנים-

הוא תמיד נכנס בלי אזהרה,

הילד הרע.

הבאמת אנו ההורים צריכים להגיב כך ....האם ברגעים שכאלה אנו סנוורנו? ולא השכלנו לראות את ה"ילד הטוב" שנמצא בבננו הקטן?

האם שכחנו אנו הבוגרים שככל שאנו מדגישים יותר את האיסורים במקביל מתחזק בילד שלנו גם הדחף לנסות ולבדוק...

נכון "הילד הרע" מציק לפעמים, אך בבננו הקטן יש גם את התכונות הטובות את ה"ילד הטוב!" יש בילדינו את התעוזה, את העצמאות, את היופי, את הרצון להצליח , קחו את כל אלה והראו לילד שלכם את הדברים הטובים, עשו לו הכרות עם ה"ילד הטוב" שבו ראו גם אתם את ה"ילד הטוב" שאותו אתם מקווים ורוצים לראות תמיד...

זכרו תמיד בטרם אתם שופטים את ה"ילד הרע" שבילדיכם שגם בתוככם חי לו ונושם ה"ילד הרע" שלכם. חישבו שגם אתם לא פעם לפני שאתם מגיבים ל"ילד הרע" שבילדיכם חישבו איך הייתם רוצים שהסביבה תגיב לכם על ה"ילד הרע" שלכם שיוצא לו החוצה...ואנו רואים זאת בכל חיי היום יום שלנו, בכבישים, בעבודה, בחברה ובבית.

ואולי הגיע הזמן להתחיל ולטפח את הילד הטוב שבכולנו...בנו ההורים ובילדינו, באו נתמקד ב"ילד הטוב" ולא ב"ילד הרע", נחפש בילדינו את החזקות את ההצלחות את היתרונות, באו נעצים את הילד שלנו, באו נזמין את ילדינו לבצע איתו ביחד את ריקוד החיים הטובים, נלווה אותו בשירה ובתיפוף.

  ולסיום כותב ע. הילל בשירו :"מזל שאני אני..."

"חבל שאני אני
חבל אבל גם מזל
לו אני לא הייתי אני -
אז אני לא הייתי כלל - כלל וכלל "

"מזל שאני אני מזל שאני אני
ולא אף אחד במקומי"